אני שומרת מצוות וחברתי אינה כזו. חוץ מההבדל הזה יש בינינו עוד הרבה הבדלים ולמרות זאת אנחנו החברות הכי טובות. כי הבדלים זה לא משהו שמפריע לנו, להיפך זה מאתגר אותנו ואת החברות שלנו. אנחנו יכולות לדבר שעות על כל מיני נושאים שאנחנו חלוקות בהן וזה היופי של החברות שלנו. למשל, היא לא מאמינה שיש אלוהים בעולם, ואני אומרת לה שאני דווקא כן מאמינה באלוקים ומרגישה שהוא הולך איתי בכל צעד שאני עושה בעולם הזה. בתקווה שהוא יהיה עימי גם בעולם הבא.
סדנת שוקולד כשרה?
הויכוח האחרון שלנו היה דווקא על נושא מעט איזוטרי – על שוקולד וסדנאות שוקולד בפרט. היא טענה ששוקולד כשר הוא דבר מגעיל ושאני חייבת פעם אחת לנסות שוקולד שהוא לא כשר. כמובן שאמרתי לה שהיא התחלקה על השכל כי אין מצב שאני אוכלת משהו לא כשר אפילו אם יאיימו עליי כמו שאיימו על חנה ושבעת בניה. לדעתי אין שום בעיה עם השוקולדים שאני אוכלת, שהם כשרים למהדרין, רק 'מגדים', כלומר ללא חלב נוכרי. זה אומר שרק יהודים נגעו בחלב ופיקחו על תהליך ההפקה שלו. הרבה אנשים אוכלים חלב נוכרי כי על פי הלכה מותר לשתות ולאכול מוצרים שיש בהם חלב שהופק על ידי גויים אבל במשפחה שלי נהוג להחמיר ולכן אנחנו אוכלים רק מוצרים ללא חלב נוכרי.
ומה חברתי טוענת?
חברתי טוענת שהדרך בה המהדרין וכל הכשרויות עובדות זה שהם לוקחים את רשימת המרכיבים של המוצר, ובמקרה הזה השוקולד, רואים מה המרכיבים הכי טעימים בו ואז מוציאים אותם ואומרים שזה לא כשר. מצחיק מאוד, אמרתי לה. אני לא מבינה מה הבעיה בשוקולדים הכשרים, אותי הם מספקים. וחוץ מזה, כיוון שלעולם לא אטעם שוקולד לא כשר אני גם ככה לא יודעת מה אני מפסידה ולכן אין לי עם זה שום בעיה. יופי, ממש תירוץ טוב, היא אמרה.
לא לעשות כלום בחיים כי אתה דתי?
אז אולי באמת כדאי לא לעשות כלום בחיים, לא ללכת לסרטים טובים, הצגות או טיולים רק כדי שלא נרגיש רע שאנחנו מפספסים כל כך הרבה דברים בחיים. כן, אמרתי לה, גם זו דרך לחיות את החיים. כל עוד אתה ממלא אותם בדברים שהם חשובים לך אני לא רואה בזה פספוס כשאתה עושה משהו שכולם רק אומרים לך כל היום כמה הוא מדהים. טוב, היא אמרה, אני עדיין חושבת שכדאי לנו ללכת לסדנת שוקולד כדי לראות איך מכינים אותו כמו שצריך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה