כל שנה אני חושב מה לעשות לעובדים שלי ליום הגיבוש השנתי. כבר הלכנו לקארטינג ולפיינטבול והיינו בספא. אבל בספא הבנתי שלא כולם חשו בנוח ובספורט התחרותי הרגשתי שהקבוצות והתככים במשרד רק גדלים ושהם מביאים את התחרותיות מהמשרד למגרש במקום להתפרק קצת וליהנות. עד שיום אחד קולגה נתנה לי רעיון ליום גיבוש במפעל שוקולד בצפון שבסופו יש גם סדנאות שוקולד וכל אחד מכין מוצרים שוקולדיים שהוא אוהב. בהתחלה זה היה נשמע לי כמו בדיחה טובה וגם היה קשה לי להאמין שהעובדים הגברים יאהבו את הרעיון. אבל בגלל שלא היה לי שום דבר חדש מעניין וגם בגלל שהעלות היית סבירה שלא לומר נמוכה יותר בהשוואה לאטרקציות אחרות שעשינו בעבר, אמרתי שאתן לזה צ'אנס ומקסימום אם זה לא ילך הפדיחה תהיה עליי ואני אפצה אותם ביום כיף בלונה גל בשנה הבאה.
כאשר אספי את העובדים וסיפרתי להם שבעוד שבוע אנחנו הולכים למפעל לייצור שוקולד בצפון הם חשבו שאני עובד עליהם ושעוד מעט אני אגלה להם מה הגיבוש האמיתי. לאט לאט הם קלטו שאני רציני ואז התחילו הגיכוחים והדחקות. לא היה אכפת לי כי כבר הייתי נחוש בדעתי שזה מה שהמשרד צריך.
אז כולם התייצבו בשבוע שאחרי, קצת בחוסר חשק, חייבים לציין, עלינו על האוטובס ושמנו פעמינו לצפון המדינה. כבר כשהגענו למפעל התחילה האווירה להשתנות, אנשים הריצו צחוקים ביחד והתחברו אחד לשני. כולם הרגישו כאילו זה טיול שנתי וחזרו קצת לילדות. קודם כל הראו לנו סרט על תולדות השוקולד, היכן הוא התגלה ואיפה הוא מיוצר ברחבי העולם וגם גילינו כמה עובדות מעניינות על המדינות שצורכות אותו הכי הרבה ומה מצב צריכתו בישראל. לאחר מכן הלכנו לסיור במפעל וראינו את המשפכים הגדולים שמהם נוטף השוקולד.
גם הלבן. ראינו גם את פס הייצור ואיך אורזים את השוקולדים המוכרים לנו ממדפי המכולות. לבסוף הגענו אל גולת הכותרת הלא היא סדנת השוקולד המיוחלת. מה אני אגיד לכם, היה לנו מנחה מעולה שאמר שכל אחד יכין את הפרלין שזה שלימינו אוהב, וככה כולם היו חייבים להשקיע בטירוף כדי לא לצאת מעאפנים לגבי מה שהם הכינו. בסוף היום כל אחד העניק את השוקולד האהוב על חברו לחברו והשמחה הייתה רבה. עלינו על האוטובוס ועד שהגענו למרכז לא נשארה חתיכת שוקולד אחת לרפואה למזכרת.
 |
| ביקור במפעל שוקולד! |
כאשר אספי את העובדים וסיפרתי להם שבעוד שבוע אנחנו הולכים למפעל לייצור שוקולד בצפון הם חשבו שאני עובד עליהם ושעוד מעט אני אגלה להם מה הגיבוש האמיתי. לאט לאט הם קלטו שאני רציני ואז התחילו הגיכוחים והדחקות. לא היה אכפת לי כי כבר הייתי נחוש בדעתי שזה מה שהמשרד צריך.
אז כולם התייצבו בשבוע שאחרי, קצת בחוסר חשק, חייבים לציין, עלינו על האוטובס ושמנו פעמינו לצפון המדינה. כבר כשהגענו למפעל התחילה האווירה להשתנות, אנשים הריצו צחוקים ביחד והתחברו אחד לשני. כולם הרגישו כאילו זה טיול שנתי וחזרו קצת לילדות. קודם כל הראו לנו סרט על תולדות השוקולד, היכן הוא התגלה ואיפה הוא מיוצר ברחבי העולם וגם גילינו כמה עובדות מעניינות על המדינות שצורכות אותו הכי הרבה ומה מצב צריכתו בישראל. לאחר מכן הלכנו לסיור במפעל וראינו את המשפכים הגדולים שמהם נוטף השוקולד.
גם הלבן. ראינו גם את פס הייצור ואיך אורזים את השוקולדים המוכרים לנו ממדפי המכולות. לבסוף הגענו אל גולת הכותרת הלא היא סדנת השוקולד המיוחלת. מה אני אגיד לכם, היה לנו מנחה מעולה שאמר שכל אחד יכין את הפרלין שזה שלימינו אוהב, וככה כולם היו חייבים להשקיע בטירוף כדי לא לצאת מעאפנים לגבי מה שהם הכינו. בסוף היום כל אחד העניק את השוקולד האהוב על חברו לחברו והשמחה הייתה רבה. עלינו על האוטובוס ועד שהגענו למרכז לא נשארה חתיכת שוקולד אחת לרפואה למזכרת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה