יום רביעי, 19 בספטמבר 2012

מי שאוהב שוקולד שירים יד

שיעמוד הבנאדם שיעז להגיד שהוא לא אוהב שוקולד. קשה לי להאמין שיש בנאדם כזה. פשוט לא יכול להיות. לכן, מבחינתי, כשצריך להחליט על משהו שכולם אוהבים אני תמיד הולך על שוקולד. הייתי צריך לקנות עוגה ליומולדת של אמא, שלחו אותי לסופר, אז אמרתי שאני קונה רק עוגת שוקולד.

הייתי צריך להביא מתנה לאיזה בת מצווה, אז הבאנו משהו מושקע כזה של זר מפרחים של שוקולד. בקיצור, אני תמיד עושה את אותה בחירה וזה נראה אולי בנאלי ונדוש אבל אני יודע שזה תמיד יעבוד. ככה זה בחיים, יש סוסים מנצחים שפשוט אסור להחליף. בשביל מה ללקנות משהו שהוא וניל או ריבת חלב אם תמיד יהיה מישהו שמתנגד? אני תמיד הולך על בטוח. ובטוח בשבילי זה שוקולד.

לכן כשלאחיין שלי היה יומולדת ואני הייתי צריך לארגן לו ולעוד חמישה עשר חברים צוציקים בני שבע את המסיבה, ידעתי מיד שאני הולך על סדנת שוקולד. קודם כל כי הם קטנים ומי שואל אותם, ודבר שני כי בטוח כל הילדים יאהבו את זה. מה, יש ילד שלא אוהב שוקולד? אני לא מכיר מבוגר שלא אוהב שוקולד אז איפה תמצאו לי ילד כזה? לכן הלכתי לברר על סדנאות שוקולד לילדים וראיתי יש לא מעט כאלה.


הבנתי שצריך לבקש מהחברה מנחה מיוחד שמותאם לילדים כדי שהוא יעשה להם צחורים והפעלות תוך כדי שהם מכינים כל מיני דברים משוקולד. זה היה נשמע כמו יום הולדת מהאגדות כי יש מישהו אחר שאחראי עליהם ויכול לתת להורים קצת נחת והזדמנות לרכל אחד על השני. אז נפגשתי עם המנחה שבוע קודם והסברתי לו פחות או יותר מה אנחנו מצפים מהסדנה, כמה ילדים יהיו ועוד כל מיני פרטים שכאלה. אם להודות על האמת, לא ציפיתי שבכלל תהיה פגישה כזו וזה מאוד הרשים אותי שהם רוצים לפגוש אותי לפני על מנת שהאירוע יתאם את הציפיות שלי. בכל זאת, מדובר בסדנה לילדים בני שבע, בואו לא נשכח.

אבל האמת שכן אפשר לשכוח מזה כי מה שקרה בסוף זה שגם כל ההורים שהביאו את הילים רצו בהתחלה רק להתסכל. אבל אחר כך גם להכין בעצמם פרלינים ובסוף גפ לאכול. כי מה זה משנה אם אתה ילד או מבוגר, אתה אף פעם לא יכול להגיד לא לשוקולד. לכן, אם יש מישהו מבוגר שיש לו יום הולדת תזמינו לו סדנת שוקולד.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה